שארלוט הורנטס (33 – 41) – ניו יורק ניקס (27 – 47)
(02:00 לפנות בוקר)
לא רחוק מיאשי, העיר הגדולה והחשובה במחוז ההיסטורי של מולדובה (הצד הרומני של מולדובה),
שוכנת העיר טרגו ניאמץ.

אי אז, כאשר דודה שלי עדיין הייתה ילדה קטנה, טרגו ניאמץ לא הייתה באמת עיר, אלא יותר עיירה. אבל וותיקה, וגאה.
עורק החיים שחיבר את העיירה ליאשי, העיר הגדולה, הייתה דרך סלולה שחצתה את השדות המקיפים את העיירה, עד להגיעה לגבול העיירה – נהר מולדובה.
סב סבו של דודתי היה מבוני גשר העץ שאפשר חצייה של הנהר, שאפשר לסוחרי העיירה להגיע ליאשי, העיר הגדולה.
כמו לא מעט דברים בעידן הקומוניסטי של רומניה, גם הגשר על נהר מולדובה, שהוזנח על ידי הרשויות, התבלה, והפך למסוכן.

גלגלי עגלות (זו רומניה, כן? בימים של אחרי המלחמה, רכב מנועי היה מחזה שגרר את כל ילדי העיירה לרוץ ולהתפעל מהפלא הטכנולוגי) היו נתקעים תדיר בין השלבים השבורים של הגשר. עוברי אורח לא זהירים היו מועדים ונופלים, ויותר מסוס אחד איבד את פרסתו על אותם קרשי עץ מוזנחים שהרכיבו את הגשר.

הקש ששבר את גב הגמל, תרתי משמע, היה באותו יום בו הקומיסר מיאשי היה בדרכו לעיירה. גלגל רכבו (מרצדס מפוארת, שלל מהמלחמה) נתקע בין השלבים, ואותו גבר שמנמן, הועף כל הדרך מהמושב האחורי עד למימי נהר המולדובה. (העובדה שהוא היה שמנמן רלוונטית לסיפור, היות וכרסו בלמה את הנחיתה, ובמקום להיות משותק לכל החיים, הוא הסתפק בלהזדקק למקל הליכה. למזלו, הגרמנים השאירו כמה כאלו, מפוארים למדי…)
האירוע המביך השאיר את תושבי טרגו מיאנץ בבעיה –
הקומיסרים מיאש מסרבים לבקר. בלעדיהם, האין תקציב של העיירה, הוא הפך ללא קיים לחלוטין.
התכנסו זקני העיירה, וניסו ללמצוא פיתרון.
ההחלטה שהתקבלה הייתה פשוטה –
החליטו תושבי העיירה לאסוף כסף. כל אחד מתושבי העיירה תרם ככל יכולתו, עני כעשיר. יותר מכך – הגברים למשפחת לייב (סוחרי העורות), משפחת זוסמן (סוחרי הסוכר), ומשפחת אופינקרו (סוחרי הזהב), נדדו עד לבוקראשט הרחוקה, שם קיבלו הלוואה לקראת פרוייקט בנייה שאפתני.
חודשיים תמימים התנהל פרוייקט הבנייה השאפתני שמטרתו היה לפתור את בעיות העיירה –
שוב קומיסר לא יעזוב את טרגו מיאנץ מדדה ונכה!
סיומו של הסיפור הוא שמרפאה מפוארת הוקמה לגדות נהר המולדובה,
מרפאה שתוכל לטפל בכל מי שמצא עצמו נפגע בגשר הישן בדרכו לעיירה…

למה כל הסיפור הארוך והמשעמם הזה כהקדמה למפגש בין שארלוט לניקס?
בגלל שיש רגעים שלי, כצופה מהצד, יש תחושה חזקה שדולאן מהניקס, וג'ורדן מההורנטס,
הם יכלו בקלות לקבל אזרחות של כבוד בעיירה טרגו ניאמץ…
אז הלילה 2 קבוצות שנמצאות בדרכן לשום מקום (קצת כמו העיירה הרומנית…),
2 קבוצות שלבן במקום הנכון (כמו תושבי העיירה),
2 קבוצות שסובלות מבעיה אקוטית בתהליך קבלת ההחלטות,
נפגשות.
מי תנצח?
חוץ מדובי ונירו, אני לא חושב שלמישהו אכפת.
לאור העובדה שהמשחק בשארלוט,
לאור העובדה שהניקס בחלק הלא נעים של באק-טו-באק של 2 משחקי חוץ,
ולאור העובדה ששארלוט, הם לאחרונה משחקים אולי את הכדורסל הכי טוב שלהם העונה,
אני אבחר בהורנטס כמנצחים.
אבל למי זה באמת משנה…

דטרויט פיסטונס (33 – 40) – לוס אנג'לס לייקרס (32 – 40)
(02:00 לפנות בוקר)
משחק ה-"למי זה אכפת" 2
אולי לגריפין?
הוא לא ידוע בחיבה שלו ללובשי הצהוב סגול.
ל-2 הקבוצות, כבר די הרבה זמן, אין באמת עבור מה לשחק. הפלייאוף מחוץ לתחום, ללייקרס אין בחירת דרפט "להילחם" עבורה, והפיסטונס, הם נזכרו מאוחר מדי להסריח…
אבל בכל זאת, מדובר ב-2 קבוצות שכן יש להן מה להוכיח.
דטרויט (ואני מתכוון קודם כל לסטן) רוצה להראות שהטרייד עבור גריפין הוא לא טעות ענקית.
הלייקרס (ואני מתכוון קודם כל למג'יק) רוצה להראות לפרי אייג'טס של הקיץ הקרוב ש-"כיף ב-LA".
הניחוש שלי למשחק הלילה:
הביתיות, והחיסרון של אינגראם + תומאס = ניצחון לפיסטונס.

פילדלפיה סיקסרס (42 – 30) – דנבר נאגאס (40 – 33)
(02:00 לפנות בוקר)
הרבה אש, חוטפת דנבר על יכולתה לאחרונה. הם הפסידו 5 מ-10 משחקי הקבוצה האחרונים, וכרגע הם צופים בפלייאוף מבחוץ. ובצדק. הנאגטס היא אחת מהקבוצות המוכשרות יותר בליגה.
יש להם קו אחורי צעיר ודינמי (מורי והאריס), יש להם את אחד מהסנטרים המלהיבים בליגה (יוקיץ'), יש להם ספסל אנרגטי (ברטון, ליילס, פלאמלי).
הם היו אמורים להתחרות על ביתיות, לא על מקום בפלייאוף.
מה השתבש?
מילסאפ, האיש ואגדת 30 המיליון, נפצע מוקדם מאוד, ולא קיבל הזדמנות להשתלב בקבוצה.
ובמאני טיים, הקבוצה חסרה את גארי האריס (פציעה בברך. לא ברור מתי יחזור), מי שלמעשה הוא כיום השחקן הכי טוב בקבוצה –
הוא מוביל את הקבוצה בנק' למשחק (17.7 נק' למשחק),
הוא שחקן החמישייה שקולע ביעלות הגבוהה מכולם (57% אפקטיבי, 40% מהשלוש),
הוא שחקן ההגנה היחיד בקבוצה שנותן הגנת עילית (מוביל את הקבוצה בחטיפות – 1.8 כאלו למשחק).
לצערם של הנאגטס, שזקוקים לניצחונות כמו אוויר לנשימה, הלילה הם מטיילים מזרחה, כל הדרך עד לפילדלפיה.
והסיקסרס?
הם בריאים. הם צעירים. הם רעבים.
להבדיל מדנבר, הסיקסרס מקיימים השנה את ההבטחה,
והם לא רק בפלייאוף, הם במצב בו הם נאבקים עם הקאבס על המקום ה-3 במזרח.
הניחוש שלי למשחק הלילה:
הסיקסרס פייבוריטים, ובהפרש.
אבל לי יש את התחושה שהלילה אנחנו נראה יוקיץ' אגרסיבי יותר מהרגיל. כזה שתוקף את הטבעת, כזה שמשתלט על הצבע, בדגש על הרב', בדגש כפול, על רב' ההתקפה.
אם (וזה באמת "אם" גדול) יוקיץ' יצליח להוציא את אמביד מהצבע, ולגרום לו להתעייף בצד ההגנתי,
לדעתי, לצד היתרון היחסי בספסל, זה יוכל לתת לדנבר פוש מספיק גדול בשביל לצאת מהמשחק עם ידם על העליונה.
הפתעה, ניצחון לנאגטס.
אם ישנו מישהו ששוקל להקשיב למילותיי, ולהשים כסף על הנאגטס –

!DON'T

מינסוטה טימברוולבס (42 – 32) – ממפיס גריזליס (19 – 54)
(03:00 לפנות בוקר)
פיניקס סאנס (19 – 55) – בוסטון סלטיקס (50 – 23)
(05:00 לפנות בוקר)

את הפריוויו ל-2 המשחקים אני כותב ביחד, היות ויש 0% סיכוי שאחת מ-2 הנמושות תעשה את הלא יאומן, ותנצח.
ממפיס, שגם ככה מסריחים, יחסרו הלילה את אחד השחקנים הבודדים שבאמת משתדלים –
טייריק אוואנס.
והסלטיקס, הם למרות באק-טו-באק, ולמרות שמסדר הפצועים שלהם מזכיר יותר תאג"ד בזמן מלחמה –
מול סאנס נטולי וורן ובוקר, סאנס שהיא גם קבוצת ההתקפה הגרועה בליגה, וגם קבוצת ההגנה הגרועה בליגה,
הם (הסלטיקס) פשוט לא יתקשו.
לכבוד הסאנס והגריזליס, אני מציג תכנית חלופית:

"לצפות בסאנס/גריזליס? אני כבר מעדיף לצפות ב…"

צבע מתייבש.

פורנו חלזונות.

צבע מתייבש 2.0

כרוב ניצנים גדל.

טוב, זה כבר מוגזם…